רבים תוהים מדוע מומחים רבים הזהירו בתחילת המשבר מפני מספרי שיא של מתים כשבפועל נראה שהתוצאות היו שונות בהרבה. בארה"ב הזהירו מלפחות שלושה מיליון מתים עד תום התפשטות הנגיף ברחבי היבשת, באנגליה דיברו על כ-500 אלף מתים, ובישראל הוזהרנו מעשרות אלפי מתים, עד כדי יצירת תחושה של "בהלת יתר" של מקבלי ההחלטות התרחישים הללו הובילו את מנהיגים רבים בעולם לשחרר התבטאויות קשות, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע בסוף חודש מרץ כי "אנו עלולים להגיע לעשרות אלפי ישראלים שימותו מהקורונה", ואתמול (שני, 25.5.20) הזהיר מפני גל שני: "חייבים להיערך לגל קורונה שני שיהיה קטלני בהרבה".
לאחרונה התברר שהמודלים בהם השתמשו אותם יועצים לממשלות בתחילת המגיפה, היו פשטניים מדי עם טווח שגיאה עצום, מבלי לקחת בחשבון גורמים רבים שמשפיעים על קצב התפשטות המחלה והשפעותיה על הנדבקים. בסופו של דבר הם היו שגויים שכן הם לא הסתמכו על נתונים אמיתיים אלא על השערות גורפות. כתוצאה מכך, נלקחו החלטות קשות ושגויות, ביניהן הטלת סגר כללי על אוכלוסיות שונות תוך התעלמות מ"מחיר הטעות" על האוכלוסייה בסגר. אותם חוקרים שהבהילו מפניתרחישי האימים ניפנפו בטענה כאילו החלופה היחידה לסגר היא הרעיון המופרך של עידוד האוכלוסיה להידבק כדי לייצר חסינות עדר. אך האמת היא שהדרך הנכונה היא עידוד האוכלוסיה להזהר מהדבקות, נקיטת צעדים למניעת מוקדי ההתקהלות וקבלת החלטות שקולות על סמך הערכות המגובות בכמה שיותר נתונים נמדדים וכך ניתן להמנע מסגר ברוב המקרים.
במאמר מעודכן שהועלה לפני מספר ימים במאגר המקוון arXiv, בו מתפרסמים מאמרים מדעיים שטרם פורסמו בכתב עת, פרסמו שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בפעם הראשונה מודל מדוקדק ומדויק לתיאור התפשטות מגיפה באוכלוסייה רב-קבוצתית עם מאפיינים שונים לקבוצות שונים ואת מסקנותיהם מתקופת הסגר ומשבר הקורונה שפקד את ישראל בחודשיים האחרונים והוביל לפגיעה כלכלית וחברתית אנושה במשק הישראלי. על פי המודל, המבוסס על נתונים רבים שנאספו במדינות רבות, אם מדינה כמו מדינת ישראל (שבה אחוז גבוה של אוכלוסיה צעירה) תנקוט בצעדים לצמצום ההתפשטות שאינם סגר כללי, כדוגמת ריחוק פיזי סביר תוך המשך עבודה, בידוד חולים, שמירה על היגיינה אישית לרבות שימוש במסיכות, וצעדים מחמירים יותר עבור האוכלוסייה בסיכון גבוה, לא יהיה צורך בסגר כללי על כלל האוכלוסייה.
המודל בדק באופן ספציפי גם את המקרה של ארבע קבוצות שונות - ילדים (בסיכון נמוך מאוד), אוכלוסייה צעירה ובריאה, אוכלוסייה בסיכון גבוה (קשישים וצעירים עם מחלות רקע) ואוכלוסייה בסיכון גבוה מאוד (קשישים בבתי אבות). בתנאים מסוימים, בתלות בקיבולת מערכת הבריאות, ייתכן צורך בהטלת מגבלות חמורות על האוכלוסייה בסיכון גבוה, אך על פי המודל בשום שלב לא יהיה הכרח בסגר כללי על האוכלוסייה, כל עוד ננקטים כללי ההגיינה והריחוק הפיזי הסביר. המודל מתארבמדויק אתהתנהגות המגיפה במדינות כמו שבדיה, טאיוון, יפן, גרמניה וישראל וכן אתהאחוז הגבוה של הנפטרים מוירוס הקורונה מבתי אבות מבין שאר הנפטרים. תימוכין מעשיים נוספים למודל ניתן לקבל מנתוני התחלואה הטובים בצה"ל, אשר בו משרתת אוכלוסיה צעירה ובריאה, ואשר המשיך בפעילות גם בתקופת הסגר הכללי בישראל. על פי המודל בקצב ההדבקה הקיים כיום פתיחת בתי הספר והגנים לא תגרום לגל חדש של הדבקות ולא תייצר בהמשך לחץ על בתי החולים.לחוקרים שכתבו את המאמר יש ניסיון רב במידול. פרופ' דודי גרשון ופרופ' אלכסנדר ליפטון מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, שניהם אנשי פיננסים ופינטק ידועים שכתבו מודלים שנמצאים כבר שנים רבות בשימוש בוול סטריט, ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה ואחד האפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור המובילים בישראל, ובעל ניסיון רב בהיערכות למגיפות.
"כרגע דווח שקצב ההדבקות בישראל הוא פחות מ-0.6. לפי המודל, גם אם בעקבות צעדי פתיחת הסגר תתרחש קפיצה גדולה בקצב ההדבקה לסביבות 1.3, עדיין אם יתפתח גל שני ששיאו עלול להתרחש בחורף 20-21, הרישלא צפוי שנתקרב למצב של מחסור במכונות הנשמה בישראל. על פי ההערכות, כאשר כל האוכלוסייה נוהגת על פי כללי ההגיינה ושמירת המרחק ברמה סבירה קצב ההדבקות נמוך מ-1.3. לדוגמה, ב-20 במרץ, לפני תחילת הסגר ולפני שהתחיל השימוש במסיכות פנים ושמירת מרחק של שני מטרים, קצב ההדבקה עמד על 1.3 לפי מכון גרטנר", קובע פרופ' גרשון.
החוקרים פרסמו נתונים שמסבירים עד כמה הסגר הכללי שבוצע עד כה בעולם הסב נזק לאוכלוסייה. לדוגמה, באנגליה הם ציינו שדווח כי למעלה מ-20 אלף איש מתו בביתם בזמן הסגר בשל ככל הנראה חוסר בטיפול למחלות אחרות או כתוצאה מהזנחות רפואיות. בישראל דווח שמספר התלונות על אלימות במשפחה קפץ פי יותר מארבעה בשבועיים הראשונים של הסגר, במקביל לפרסומים על עלייה בשיעור של כ-16 אחוזים במספר התיקים שנפתחו במשטרה על רקע אלימות במשפחה, שרובם המוחלט מופנה כנגד נשים. העובדה שישנם כרגע למעלה מ-1.1 מיליון מובטלים בישראל תתורגם לא רק למשמעויות כלכליות אלא גם למשמעויות בריאותיות. נזקים בריאותיים נוספים כוללים השמנה והיעדר פעילות גופנית כמו גם פגיעה בטיפול הרפואי במחלות אחרות.
פרופ' גרשון ופרופ' ליפטון טוענים שהלקח העיקרי שיש להילמד מהמגיפה הוא הצורך בבניית מודלים מורכבים ומדויקים עבור מדינות, שיאפשרו קבלת החלטות 'כירורגית' ולא בהינף קרדום. מדינות רבות השתמשו במדיניות של הטלת סגר על סמך מודל אנגלי ישן או נגזרות שלו שלא אומת באף אחד מהמגפות האחרונות, כולל שפעת החזירים מ-2009-2010. עצם העובדה שמקור המודל היה מאוניברסיטה מכובדת באנגליה העניקה לו את ההכשר. אותם מודלים שחזו מוות בהיקפים קולוסיאליים מעולם לא אומתו עם המציאות אך הפחד שיצרו הביא לנקיטת צעדים דרסטיים על ידי ממשלות ולהרס כלכלות וחיי אדם. יש כבר להיערך למגיפה הבאה עם מודלים מדויקים שניתן לכייל למציאות על סמך בדיקות וממצאים באופן שוטף.
לפרופ' לוין, המכהן גם כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל, ראיה אחרת: "יש להפיק את הלקחים ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בעת ניהול מגיפות ומשברים אזרחיים בישראל, כך שימדדו ויילקחו בחשבון גם מדדים ושיקולים נוספים בקבלת ההחלטות ולא רק הסיכון ממחולל המגפה. חייבים לבנות ולהיעזר בנתוני אמת מבוססי ניטור שיטתי בזמן מגיפה ולא להסתמך רק על מודלים תיאורטיים. שקיפות וחשיפת המודלים השגויים בזמן אמת לאנשי המקצוע ולציבור היתה מאפשרת בקרת עמיתים ואיזון מתאים על ידי חוות דעת מקצועיות נוספות".
שימת הדגש מבחינת החוקרים חייבת להיות בהמשך, בגלי התפשטות נוספים, על בתי אבות. "עלייה משמעותית בקצב ההדבקות בבתי אבות שעד כה היוו מוקדי הדבקות של אוכלוסייה בסיכון גבוה, יכולה להשפיע בצורה משמעותית על מספר המונשמים והמתים. במרבית המדינות וגם בישראל, אחוז הדיירים בבתי אבות שנפטרו מכלל הנפטרים עלה על 20%. על כן יש להקפיד הקפדה יתרה על מנגנונים למניעת הדבקות בבתי האבות והגנה על הדרים בהם", הם מציינים.
בנוסף, פרופ גרשון, לוין וליפטון קוראים לבחינה נוספת ומדוקדקת של כל מקרי המוות שנגרמו על ידי צעדי הסגר, בטווח הקצר והארוך: "בחינה שכזאת עשויה להראות שגם מבחינה בריאותית גרידא, הגידול במקרי מוות הקשורים לסגר עשוי להיות רב ממספר מקרי המוות הקשורים לקורונה. כך, ניתן לראות תופעה מקבילה ל'יאטרוגנזיס' ברפואה, בו התרופה גרועה מהמחלה עצמה והרי הכלל הראשון ברפואה הוא 'קודם כל אל תזיק'. לאורך כל תקופת המגיפה וגם כיום, לצורך קבלת החלטות מושכלת בבריאות הציבור, יש לקבוע את הפרמטרים לקבלת החלטות, לבחון אותם על סמך נתוני אמת, לפרסמם לציבור בזמן אמת ולנקוט במדיניות מבוססת ראיות".
המאמר פורסם לראשונה בסוף מרץ 2020, ועודכן בתחילת חודש מאי: http://arxiv.org/abs/2004.10324
פרסומים בתקשורת